עיסא ואח' נ' פסיפלסט בע"מ ואח'

פסק דין

בפנינו תביעה לתשלום פיצוי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת וכן לתשלומים נוספים הנובעים מתקופת העבודה של התובע אצל הנתבעת 1. התובעת הגישה תביעה שכנגד בגין סכומים שונים שלטענתה התובע חייב לה

ואלה העובדות הצריכות לעניין :

הנתבעת עוסקת ביבוא שיווק ויצור של רשתות לשימוש בחקלאות (חממות, בתי רשת, רשתות צל וכיו"ב). הנתבע 2 הוא הבעלים הרשום ומנהל החברה.

בשנת 2001/2002 התובע החל לעבוד בנתבעת 1 כתופר רשתות (בין הצדדים קיימת מחלוקת לעניין מועד תחילת ההעסקה, ואנו נדרש אליה בהמשך).

ביום 13/4/04 נחתם הסכם בין הנתבעת לבין חברת "עמיר", העוסקת בשיווק ומכירה של ציוד חקלאי מסוגים שונים (נספח א' לכתב ההגנה).

ההסכם נועד להסדיר את העברת הפעילות של הנתבעת 1 לחברת "עמיר" באופן שההסכמים של הנתבעת 1 עם ספקים ועם לקוחות יוסבו לחברת "עמיר" בתמורה לתשלום עמלות שנתיות ותמלוגים למשך תקופה בת 3 שנים.

עוד הוסכם, כי הנתבעת 1 תספק לעמיר שירותי יעוץ ושירותי שדה, בתמורה לתשלום חודשי, וזאת באמצעות התובע והנתבע 2.

אשר להעסקתם של יתר עובדי הנתבעת 1, הוסכם כי "עמיר" תהפוך למעסיקתם של עובדים שפרטיהם צויינו בנספח להסכם (התובע איננו ביניהם), וזאת בכפוף לביצוע "גמר חשבון" עם הנתבעת 1 ולתשלום כל זכויותיהם, לרבות פיצויי פיטורים עד למועד המעבר.

לגבי התובע, הוסכם בין הצדדים באופן מפורש כדלקמן:

"מבלי לפגוע באמור לעיל, מרואן עיסא [להלן : "מרואן"] המשמש בתפקיד תופר ראשי, לא יועסק על ידי עמיר וישאר עובד של פסיפלסט. מרואן ימשיך לשמש בתפקיד תופר ראשי ויועסק על ידי פסיפלסט אך ורק בעבודות הקשורות בפעילות עמיר בתחום הרשתות לחקלאות.

מוסכם, כי עלות המעביד של מרואן לפסיפלסט הינה 7208 ש"ח לחודש בצירוף דמי הבראה ודמי חופשה שנתית ותנאים סוציאליים אחרים בהתאם לחוק (להלן: "התוספות") וכי פסיפלסט תשלם למרואן משכורת חודשית. עמיר תשילב לפסיפלסט מידי חודש את עלות המעביד של מרואן בסך הנ"ל בצירוף התוספות כנגד חשבונית כדין שתתקבל מפסיפלסט, השבת הכספים לפסיפלסט תשתנה בהתאם לשינויים שיחולו בתנאי השכר של מרואן והמשכורת שתשולם לו על ידי פסיפלסט"

בפועל, כתוצא מחתימת ההסכם המשיכה עבודתו של התובע בתפירת רשתות באותו מפעל, ובאותה עבודה, והוא המשיך לקבל את שכרו מהנתבעת 1.

ביום 2/12/09 הודיעה חברת "עמיר" לנתבעת על סיום ההתקשרות ביניהן. כתוצאה מכך, לנתבעת 1 לא הייתה עבודה להציע לתובע והוא התבקש על ידי הנתבע 2 לפי שעה להמתין בביתו, תוך שהנתבעת 1 תמשיך לשלם את שכרו.

אין חולק כי במהלך חודש דצמבר המשיכה הנתבעת לשלם את שכרו של התובע בין הצדדים קיימת מחלוקת ביחס לתשלום שכר חודש ינואר, אשר בהתאם לנוהג בנתבעת היה אמור להיות משולם ביום 7-8 בפברואר.

ביום 1/2/10 התובע החל לעבוד בחברת "עמיר".

זהות המעסיק של התובע בשנים 2004-2010

בכתב ההגנה ובתצהירם טענו הנתבעים כי החל מיום 1/3/04 התובע הועסק על ידי "עמיר", כאשר הנתבעת איננה משמשת אלא צינור להעברת הכספים לתובע.

על אף האמור לעיל, הנתבעת לא ביקשה לצרף את חברת עמיר כנתבעת בתיק ובנסיבות עניין בוודאי שאין בידי בית הדין לקבוע ממצאים ביחס למערכת היחסים בין התובע לבין "עמיר" באם היו יחסי עבודה.

לגופו של עניין, לא מצאנו כל יסוד לטענת הנתבעת לפיה היא עצמה לא הייתה מעבידתו של התובע בתקופה הרלוונטית להליך דנן.